קץ הילדות של אריאנה מלמד

ביום חמישי התפרסמה ב-Ynet ביקורת של אריאנה מלמד על 'קץ הילדות' שיצא זה עתה בתרגום חדש. את הספר תרגם בן זוגי, דידי חנוך. גילוי נאות וכל זה. אריאנה מלמד לא אהבה את התרגום החדש. זכותה המלאה. לא קראתי את הספר מעולם, לא בתרגום החדש ולא בישן, וארתור סי קלארק, סליחה על חילול הקודש, לא נמנה על הסופרים החביבים עליי.

אז למה בכל זאת אני כותבת על הנושא? אריאנה מלמד מצטטת בביקורת שלה "מגוון של טעויות (תרגום) טפשיות". הרשימה ארוכה ונראית די משכנעת. "היא צודקת?", שאלתי את דידי אחרי שקראתי את הכתבה. מתברר שלרוב, לא. המגיבים לכתבתה תיקנו אותה בחלק מהדוגמאות שהביאה, ועיון במקור העלה תגליות מעניינות. בחרתי שתיים מהן לצורך ההדגמה. הראשונה היא mule train שתורגם כ'שיירת פרדות' בעוד שלטענתה של מלמד התרגום הנכון הוא 'רכבת איטית'. בספר, מוזכר הביטוי הנ"ל במסגרת ירידה בקניון מפותל והכוונה היא אכן לשיירת פרדות שעושה את דרכה במורד הקניון. הדוגמא השנייה היא a decade and a half, שתורגם למגינת ליבה של מלמד כ'חצי עשור' ולא כעשור וחצי' (ואני אומרת, אם כבר, לא עדיף 'עשור ומחצה'?). כאן בחירת המתרגם נובעת מכך שמדובר בשנים 1941-1947. לא ברור מדוע במקור התייחסו לפרק זמן של שש השנים כאל עשור ומחצה, אך הבחירה להתייחס למשך התקופה ולא לתרגם כמו רובוט משפת המקור היא לגיטימית בעיניי, או לפחות מובנת יותר מהתמיהה שהיא מעוררת כשקוראים את אופן ההצגה של מלמד את הדברים. יש לי מה לומר גם על שאר הדוגמאות שהביאה מלמד, אבל לא אלאה אתכם בכל פרט ופרט.

בסוף דבריה מציעה מלמד בטוב לב אין קץ לעמוד לרשות ההוצאה ולסייע להם, "ללא תמורה ומתוך אהבה גדולה לספר", לשפר את איכות המוצר העברי במידה שיחליטו לעשות מקצה שיפורים במהדורה הבאה. לו אני בעליה של הוצאת ינשוף, הייתי נזהרת מאד מעזרה שכזו. הפטרונות המתנשאת של מלמד גרמה במקרה זה לעוגמת נפש רבה ולפגיעה לא מוצדקת במתרגם. ממבקרת ספרות הייתי מצפה לקצת יותר זהירות ולקצת פחות יוהרה.    

אני רוצה להדגיש: אין לי השגות על מסקנותיה של מלמד לגבי איכות התרגום. בהחלט ייתכן שהתרגום הישן טוב יותר ושהחדש בעייתי, פחות טוב ונגוע בשלל ליקויים. מטרתי היא רק להעמיד דברים על דיוקם.  כשמבקרת ספרות מביאה דוגמאות ספציפיות שבהן היא טועה ומטעה, צריך לתקן אותה ואולי גם לתהות האם שאר דבריה לא נגועים באותה זחיחות דעתנית שחבל לא עומדים מאחוריה ידע, בדיקה או מחשבה.       

מודעות פרסומת
סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות

  • סדרתי  ביום 8 בינואר 2005 בשעה 20:51

    כשאת כותבת "המגיבים לכתבתה תיקנו אותה" את מתכוונת לך ולבן זוגך, נכון? כי יש שם שני תיקונים, בדיוק התיקונים שאת מזכירה כאן. מטרתי היא רק להעמיד דברים על דיוקם.

  • מושיק קוברסקי  ביום 8 בינואר 2005 בשעה 20:53

    אשה אשר נוטלת לעצמה את הזכות להחליט מיהו אזרח ומי לא http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3028210,00.html
    גם מסוגלת בהנף יד לפסול בגסות עבודה של מישהו אחר מבלי לנסות לברר את הפרטים עם המתרגם.
    הגסות והשחצנות כרוכות זו בזו.

  • תמי  ביום 8 בינואר 2005 בשעה 21:14

    השם "תמי, מרכז" היא אכן שלי. דידי לא הגיב ונמנע מלהגיב בכל דרך שהיא.
    ואם כבר דיוק, יש שלושה תיקונים של שתי טעויות. התגובה שלי, ותגובות 8 ו-32, שמתיחסות לשיירת הפרדות.
    מושיק, תודה.

  • ערן ח.  ביום 8 בינואר 2005 בשעה 22:54

    היא גם כתבה שרק שתי הוצאות מקפידות על איכות התרגום – עם עובד וחרגול, למיטב זכרוני. אני מכיר עוד כמה

  • סדרתי  ביום 9 בינואר 2005 בשעה 8:36

    את מוכנה להתייחס לשבע הדוגמאות האחרות שציינה המבקרת?

  • מושיק  ביום 9 בינואר 2005 בשעה 8:56

    רק בגלל שאריאנה אשה היא צריכה לצדד בה באופן אוטומטי גם אם היא עושה טעויות? איזה מין הגיון לקוי זה?

  • ערן ח.  ביום 9 בינואר 2005 בשעה 12:31

    אריאנה אישה? אתם בטוחים?
    (או בטוחות)?

  • תמי  ביום 9 בינואר 2005 בשעה 14:17

    אני מסכימה עם מושיק שההיגיון שלך קצת לקוי. אני לא מסכימה עם נדיה מטר, עם אמונה אלון ועם הרבנית קוק לגבי הרבה דברים, ואני כן מסכימה עם גברים דוגמת דוד כפרי שכותב פה ברשימות ועם אברי גלעד בכל הקשור לאיכות הסביבה ולטקסי חתונה אלטרנטיביים (לפחות חלקית).
    הסכמתי עם דידי וחוסר הסכמתי עם אריאנה מלמד אינם קשורים למינם. בטח שאריאנה מלמד אינה במעמדי, או ליתר דיוק אני לא במעמדה. היא מבקרת ידועה, כותבת וותיקה ומוערכת בעיתון הנפוץ ביותר במדינה.
    גם אם היה מדובר במתרגמת שאיני מכירה ולא בבן זוגי, הייתי טורחת לתקן את מלמד. כשיש למישהו או למישהי כוח הם צריכים להשתמש בו בזהירות.

  • תמי  ביום 9 בינואר 2005 בשעה 14:33

    לכך שמלמד הכריזה כטעויות על דברים שאינם כאלה. הבחירה ב'גזע האנושי' ולא ב'מין האנושי' אינה טעות. היא בחירה לגיטימית אם כי פחות נפוצה. לו היתה מלמד מסתפקת בלהעיר שזו בחירה תמוהה ופחות שגורה, לא היתה לי בעיה.
    תרגום, אמר פעם מישהו, הוא כמו אישה. הוא יפה או נאמן, אך לא שניהם גם יחד. יש אסכולות שונות בתרגום. יש היעדיפו נאמנות למקור מבחינת אוצר מילים, תחביר וכולי ויש היעדיפו יופי, זרימה וחינניות על חשבון ההיצמדות למקור. בפורומים של מתרגמים יש וויכוחים אינסופיים על כך.
    בתיזה שלי בדקתי 3 תרגומים שונים של עליסה בארץ הפלאות לעברית. אפילו על כותרת הספר לא הגיעוט המתרגמים להסכמה, שלושתם אושיות חשובות בתחום התרגום: רינה ליטוין, אוריאל אופק ואהרון אמיר. עליסה, עליזה, אליס. וזה רק בכותרת. אז מה, מי צודק? לא תמיד יש כזה.
    כשמישהו מתרגם את המשפט I am tired ל'הוא מדבר ספרדית' יש פה בהחלט טעות. אבל תרגום לאני עייף, אני ידע, אני לאה, פה זה קצת יותר מסובך. נכנסת סוגיית המשלב. כנראה שעייף טוב יותר מלאה או יגע, שהם weary, אבל רק כנראה. תלוי האם זה דיאלוג או תיאור. תלוי בהרבה דברים.

  • תמי  ביום 9 בינואר 2005 בשעה 14:37

    ל'הגיעו' ולא ל'הגיעוט', ו'יש שיעדיפו' ולא 'יש היעדיפו'.

  • הרשע  ביום 10 בינואר 2005 בשעה 9:53

    דומני ש"מישהי" (שספק אם זו אכן מישהי ולא מישהו) לא התכוונה ברצינות לדבריה אלא ניסתה ללעוג, באופן לא מוצלח לדעתי, לעמדותיך הפמיניסטיות

  • רשעית גם  ביום 10 בינואר 2005 בשעה 15:54

    יש משהו באמת קצת פתטי, לא נורא עם זאת, בנשים שקופצות להגן על בני זוגן כלביאות פצועות. זה לא פסול אמנם אבל לא מקובל לזהות את הדפוס הזה עם פמיניזם דוקא. ולא משנה אם מושא התקיפה הוא אשה כמו מלמד או גבר. העניין הזה של "רב הזמן היא זוגתו" קצת מגוחך ובמיוחד כאשר לבן הזוג יש פה ויכולות לדבר בעצמו. כאילו מה,
    וגם ההערות הבבוניות על נשיותה של מלמד לא בדיוק מתיישבות עם הכרזה על פמיניזם, מיותר להשאירן בדיון הזה, עם כל הזעם שיש לבת זוגו של המתרגם על המבקרת. בסך הכל היא כתבה מאמר, לא יצאה איתו לדייט.

  • תמי  ביום 10 בינואר 2005 בשעה 16:37

    אני משאירה את התגובות הללו כי בתור מדיניות אני לא מוחקת תגובות, גם כשהן מגעילות כלפיי (את מוזמנת לקרוא את התגובות לפוסטים שלי על ציון ה-TOEFL, בעצב תלדי בנים ועוד).
    התגובות היחידות שמחקתי בבלוג הזה היו תגובות כפולות (אנשים שכתבו פעמיים את אותו הדבר, כמוך, כנראה בטעות) או תגובות שאנשים כתבו, התחרטו עליהן וביקשו ממני במפורש למחוק.
    אבל כאן באמת המקום לציין שלא באתי לקטול את אריאנה מלמד בשום דרך ובטח לא לערב משתנים לא קשורים כמו מראה חיצוני.

  • גם מרשעת  ביום 10 בינואר 2005 בשעה 20:29

    טוב, ממדיניות אפשר לחרוג. מה שמפריע לי זה הורדת דיון כזה מתחום המקצועי לתחום האישי, המגעיל והנקמני. כניראה זה האופן שבו את מסוגלת להתמודד, אבל זה רק גורע ממך, לא מאף אחד אחר. וגם לא מוסיף לבן זוגך. עושה מן רושם כוחני בעצמו, ומאפיונרי קצת.
    לא יודעת מה קרה שם בדיוק, לא קראתי את הספר ולא את המאמר שלה, אני עוסקת בתרגום גם כן, אף כי בשדה מקצועי אחר, וכל המהומה כאן ניראתה לי תת רמה בצורת ההתייחסות. ברור לי שמאמר כזה יכול לגרום לעוגמת נפש, בפרט אם ניראה שהיה מתלהם קצת בשליליותו, אבל צורת התגובה כניראה מלמדת שהיו סיבות להתלהמות. בקיצור מה שרציתי לאמר הוא שבאת לקלל ויצאת מברכת. אני הייתי אובייקטיבית ועניין אותי הצד המקצועי, אבל עכשיו אני עם אריאנה עד הסוף.
    לא הייתי מצרפת את כוחי למקהלת שוביניסטים שבדרך כלל ניראים רע מאד מאד, וגם את בעצם חוסה באלמוניות ולא ידוע אם יש על מה לרדת, שמתחילים לדבר על המראה של אישה.
    ראיתי שזה קרה אצל טלי פה ברשימות כאשר כתבה על פחימה, מייד המקהלה המגעילה הזו, ובכלל רק בארץ אפשר עוד לראות הערות על המינ יות או מראה של אישה במענה לדעותיה או לעשייה מקצועית שלה. דוחה, ולא הייתי נותנת לזה יד, גם לא מתוך מדיניות ליבראלית. זה האתר שלך, וזכותך לקבוע את הגבולות. את אשה ויום אחד מישהו יגיד גם לך תסתמי את הפה זקנה מכוערת , ואז תוכלי להלין רק על עצמך. פמיניזם ? זה אפילו לא זה, סתם קצת תרבותיות.

  • רשע  ביום 10 בינואר 2005 בשעה 23:46

    ועוד הערה קטנה:
    האם שמעת על הביטוי "המתאבק עם נבל – מתנוול"?
    תמי, טרחתך הקטנונית לעתים להגיב מייד ובמדויק לכל זב חוטם ומצורע המגיב בחוסר ענייניות היא פתטית לא פחות מתגובת הלביאה.

  • רשעית גם  ביום 12 בינואר 2005 בשעה 8:07

    מייד אחרי שאני מורידה חמשה קילו אני מזמינה אותך לדייט

  • תמי  ביום 14 בינואר 2005 בשעה 15:08

    לא הבנתי עדיין את הביקורת שלך. האם את אומרת שהפוסט שלי הוריד את רמת הדיון והיה מתלהם, כוחני ולא ענייני או שהתגובות אליו הפכו אותו לכזה?
    במקרה השני, אני מבינה שלדעתך הייתי צריכה למחוק את התגובות האלה. אבל אז, יקירתי, הייתי צריכה למחוק גם את התגובה שלך, שלוקה באותם פגמים.
    כפי שציינתי, עוד לא יצא לי למחוק תגובה, גם אם היא מורידה את רמת הדיון. את לא היחידה שחושבת שאני צריכה לעשות כך אבל זה נראה לי מסוכן. מתחילים ואיפה זה נגמר? מה הקריטריון המדויק? אני מאמינה גדולה בחופש הביטוי. כל עוד אין פה תגובות ברמה של הסתות לרצח אני מקווה שאני אעמוד בפיתוי, הגדול לעיתים, לא למחוק ולהתמודד עם הביקורת, עם הרע, עם השלילי, המתלהם והמטופש.
    אני חוסה בחצי אלמוניות. יש תמונה שלי בראש העמוד. ואני ממש לא מלכת יופי שחושבת שהיא חסינה לביקורת על מראה חיצוני. אני ממוצעת לגמרי מבחינת מראה, משקל וכולי. שוב אני אומרת: לא אני היא זו שהתיחסה למראה של אריאנה אלא המגיבים, ואני ציינתי בפירוש שזה לא לעניין. אבל גם לא מחקתי. נראה לי שעל כך יצא כך הקצף שלך. שחוסר ההסכמה שלנו מתמקד בנושא הזה. את מפרשת את חוסר מחיקת התגובות שלי כשיתוף פעולה עם המתלהמים כי נוח לי שהם יורדים על אריאנה מלמד שנגדה אני יוצאת בפוסט הזה. אבל תראי את התגובה של משועשע, תסתכלי בפוסטים אחרים שלי ותראי שגם כשזה לא נוח לי בכלל אני לא מוחקת.
    ובהצלחה עם 'רשע'. נראה לי שיש פוטנציאל.

  • חייש  ביום 14 בינואר 2005 בשעה 17:05

    מותר אפילו להגזים! מומלץ בחום:

    http://www.djangomusic.com/item_music.asp?id=R+++251392&dt=1&cid=&sid=&mediatype=
    אהבת אדם מתפרצת. רכישת חובה לכל אוהבי הגריינדקור באשר הם.
    ואם כבר טרחתי עד לשם, הנה לינק לעוד אלבום מופת של הלהקה המעולה הזאת. מומלץ לעבור על רשימת שמות השירים.
    http://www.djangomusic.com/item_music.asp?id=R+++388192&dt=1&cid=&sid=&mediatype=
    נ.ב.
    השיר Your Kid Commited Suicide Because You Suck מוקדש לאריק קלפטון.

  • רשעית גם  ביום 20 בינואר 2005 בשעה 22:05

    לא ערכתי ניתוח מקיף של מה שהפריע לי, למעט העובדה שזה הפך לקצת שוק צווחני, לעומת האפשרות לנצל את העניין לדיון בביקורת ספרים, תרגומים, וגם כוח והשימוש בו. ניראה לי לא ראוי, נידמה לי שזה נדף קצת מהפוסט וזלג לתגובות. סתם עניין של חוש טעם ומידה, אבל זה הבלוג שלך, וזכותך כמובן לבנות אותו כרוחך. השאלה באמת אם היה ברשימה שלה ניצול לרעה של כוח, ואם כן, האם חבטה מלמטה, לכיוון שמתחת לחגורה, מהבלוג הזה _שאני לא חולקת על איכותו – היא התגובה
    ש…
    נו.
    ואידך זיל

  • הלל  ביום 18 בפברואר 2005 בשעה 3:28

    פשוט לא יכולתי לקרוא את מה שהיא כתבה על יסמין של אלי עמיר. אני באמת לא מבין מה מביא אותה לכתוב בצורה כזו. נראה לי שזה שילוב של יוהרה עם השפעות תרבות הרייטינג, שהרי בסופו של דבר ניתן תמיד להביע את אותה הביקורת באופן בונה שלא יפגע ביוצרים.
    עצה לבן זוגך: התעלם מהנימה המתנשאת, קח מהביקורת את מה שאפשר, ושים את הסיטואציה מאחרוריך.
    קישור לביקורת על יסמין: http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3035031,00.html
    וסתם משפט חביב שאני נזכר בו כשאני נתקל בגילויי התנשאות שכאלה: "מי שמנסה לעשות רושם, זה בדיוק הרושם שהוא עושה".
    שיהיה בהצלחה.

  • משה  ביום 2 בנובמבר 2006 בשעה 14:07

    לתמי,
    את באמת לא צריכה להתרגש מהביקורת של אריאנה מלמד.
    לא מזמן היא פרסמה ב Ynet רשימת המלצות להאזנה למוסיקה קלאסית. הרשימה היתה כה שטחית ומלאת טעויות בסיסיות שהראו על חוסר הבנה והתעמקות בתחום, שהיא עוררה גל תגובות זעומות מצד קהל חובבי המוסיקה על האיך ועל המה ובעיקר על החוצפה לכתוב ביקורת בכל תחום.

%d בלוגרים אהבו את זה: