בודהה בורגרס

לפני כשנתיים וחצי הייתי בארה"ב. במסגרת ביקור אצל חברתי מרב, שמתגוררת בניו ג'רזי, סעדנו את ליבנו במסעדה שנקראת Veggie Heaven. האוכל היה טעים, אבל המקום הצנוע לא התאים לשמו היומרני. אבל ביום שני האחרון, כשרון ואנוכי הגענו לבודהה בורגרס החדש – סניף יהודה הלוי – הגע הגעתי ל-Veggie Heaven.

אני לא יודעת מאיפה להתחיל למנות את שבחי המקום. האוכל טעים, מזין ובריא. כל המנות טבעוניות. בכל מנה הושקעה מחשבה רבה כדי שתהיה בריאה ככל האפשר, והתפריט מפרט איזה ויטמינים יש בה וכמה אחוזים מהצריכה הנדרשת ליום היא מספקת. החלק האהוב עליי בתפריט הוא השייקים הירוקים: שייקים על בסיס עלים ירוקים (איכס!), כשעוד כתוב "מומלץ: פטרוזיליה" (דאבל איכס) שאיכשהו יוצאים טעימים בטירוף. הזמנתי שייק תמר-בננה-פקאן, והוא היה כל כך טעים עד שלא יכולתי מלהימנע לשתף את הסובבים. "הוא טעים למרות העלים הירוקים!", סחתי בהתלהבות ללקוחה שעמדה בתור. "את מתכוונת בזכות העלים הירוקים", נזעקו עובדי המקום, כולם מיסיונרים של אוכל טבעוני.

חלק מהעובדים זיהיתי מאחר שעבדו בסניף המקורי של בודהה בורגרס בדיזנגוף (שנסגר). 4-5 אנשים התרוצצו בשטח הקטן, כל אחד יותר חייכן, נחמד ומקסים מהשני. האיש שעל הקופה, שנראה המנהל, היה לחוץ. את המקום גדשו אנשים, ולא היה לו רגע דל. אבל היתה לו סבלנות להסביר לכל לקוח על התפריט, על הקונספט ועל המקום. בסוף שהותנו במקום ביקשתי שניה מזמנו. "אני מצטערת שאני מפריעה לך באמצע, פשוט הייתי חייבת להגיד לך שהמקום הזה מדהים, האוכל נהדר, אתם אחלה ויש פה אנרגיות נהדרות", אמרתי מהר ככל האפשר. הפנים שלו הוארו בחיוך, והוא ספק את כפותיו וקד בתודה. לקוח נוסף, אדון קשיש, סיים את ארוחתו ובא לדווח שהיה מצוין.

אחד העובדים, בחור בהיר שיער, מתולתל, תכול עיניים ויפהפה, הוא כנראה גם דוגמן לעת מצוא. בשירותים, שקירותיהם כוסו עיתונים, התנוססו תמונות שלו מדגמן במודעות פרסומת. החיוך לא סר לרגע משפתיו, והוא נראה נחמד, מחויך ומקסים גם בלי קשר למראהו המלבב. בחור חמד.    

באיזשהו שלב הגיעה אישה צעירה עם תינוק במנשא ובן זוג. הקופאי העמוס, שכנראה מכיר אותה, שמח מאד לראות אותה. היא פתחה את הפסנתר שניצב מתחת למדף, השתופפה והחלה לנגן. הקופאי דאג שיביאו לה כיסא. לפני בואה ואחרי שההזמנה שלה הגיעה, הושמעה מוזיקה שאין לי שמץ של מושג מהי, אבל השרתה אווירה שמחה וחיונית במקום בווליום שאפשר שיחה בלי להרים את הקול.

קהל הלקוחות מגוון ביותר. החל משוחרי מזון בריאות צמחוני וטבעוני כמו רון ואנוכי, דרך בני עשרה שנראים כאילו זה עתה חזרו מפגישת אנונימוס השבועית, וכלה בעובדי האזור שבאו לבדוק את המקום החדש. אחד מהם שאל בספקנות מה זה הלאפה הטבעונית הזו שהוא שמע עליה. האיש בקופה הסביר לו ואמר לו: "זה מוכח, סמוך עליי. אם לא יהיה לך טעים אני אחזיר לך את הכסף". חלקם באים לקחת טייק אוויי, חלקם יושבים במקום ומתבשמים מהאווירה התוססת.

העיצוב המקסים מקורי ומוקפד להפליא. הדלפק המדפים עשויים מעץ ממוחזר. פיסות שחוברו להן יחדיו ויוצרות פסיפס מלבב משובץ פרטים. שני עפרונות מוטבעים בחיבור בין שתי חתיכות עץ, פס צהוב של מטר נגלה לידו, אריה כתום מתנוסס בראש הקיר ועוד. את מתלה המעילים חמדתי לעצמי: הזיזים עליהם תולים את המעילים היו צינורות מתכת מעוקלים שרק במבט מעמיק יותר ראיתי שהם יוצרים את המילה buddha. המקום לא גדול, אבל ניצול השטח חכם ביותר. הפסנתר למשל, ניצב מתחת לדלפק עץ ארוך שלאורכו יכולים הסועדים לשבת.

המחירים זולים ביותר. ארוחה עסקית של המבורגר ושייק ירוק בינוני עולה 30 ש"ח, והיא תמלא את קיבתו של האדם הסביר. אני לא הצלחתי לסיים אותה, אבל בשביל זה אני לוקחת אתי את רון. אחרי התאוששות קלה הזמנתי קינוח (זו קיבה נפרדת). חשקתי בעוגת טופו לימון אבל לא היתה באותו יום אז בחרתי בעוגת גזר. החתיכה שקיבלתי היתה ענקית ושוב נזקקתי לשירותיו הטובים של רון כדי לעמוד במשימה. הארוחה כולה עלתה לי 39.5 ש"ח.

רון ואני נעגמנו שאיננו גרים מספיק קרוב כדי לסעוד פה מדי יום. רון אף הרחיק לכת וטען שהיה אוכל פה שלוש ארוחות ביום, שזה יפה כי הוא בדרך כלל מסתפק בשתי ארוחות ביום. עכשיו אנחנו להוטים לבדוק את סניף אבן גבירול. אם גם הוא מוצלח ומצליח כמו זה ביהודה הלוי, אני רואה בעיני רוחי סניף של בודהה בורגר ליד כל סניף של AM:PM ותל אביבים שבעים, בריאים, מרוצים וחייכנים בכל פינה. הלוואי!  

מודעות פרסומת
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • גלעד מוסינזון  ביום 12 בינואר 2008 בשעה 23:34

    מזדהה עם כל הנאמר, אבל מצאתי את קציצת הבודהה בעלת טעם דוחה במיוחד עד שממש לא הצלחתי לאכול אותה. בסוף אכלתי במקום אורז מלא עם תבשיל שעועית שהיו סבירים ואפילו טעימים, אבל זכרון הקציצה המזעזעת לא יעזוב אותי עוד הרבה זמן. זה טעם נרכש? או שנפלתי על יום רע?

  • טלי לרנר  ביום 13 בינואר 2008 בשעה 7:30

    אני אוהבת את קציצת האוקרה ומאוד לא אוהבת את הקציצת בודהא, אבל כל אחד אוהב סוג אחר מהקציצות….

  • תמי  ביום 13 בינואר 2008 בשעה 9:13

    התערובת שממנה מכינים את קציצת הבודהה מכילה פטריות, אליהן אני אלרגית, כך שאני לא יכולה להעיד על טעמה. נראה לי מוזר שקציצת הדגל שלהם תהיה לא טעימה, ואולי רצוי להגיד להם משהו על זה. הם פתוחים לביקורת.

  • תמי  ביום 13 בינואר 2008 בשעה 9:16

    יש לך אחלה בלוג!

  • תל אביבי  ביום 13 בינואר 2008 בשעה 10:00

    אבל אנחנו שבעים חיכנים ובריאים , אה כן וגם אוכלי בשר…

  • טלי לרנר  ביום 14 בינואר 2008 בשעה 7:13

    מרוב עומס יוצא לי לכתוב בו מעט מאוד

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: