העלילה מסתבכת

אז אחרי שאתמול בבוצוריים הרגשתי טוב יותר והגרון כאב לי פחות (למעשה כבר לא כאב, רק הרגשתי כאילו יש לי ציפוי קטיפה על השקדים), אחה"צ הוא החל להתדרדר שוב, והיום כבר כואב לי ממש כמו לפני שהתחלתי לקחת את האנטיביוטיקה. יש לי תור לרופאה מחר, אבל בינתיים שוחחתי עם אבא של דידי, שהוא רופא משפחה, והוא חושב שהיא כנראה תחליף לי את האנטיביוטיקה.

כל הסיפור הזה כל כך מתסכל. מההתחלה שלו, לפני 9 וחצי ימים, כשהייתי בשוק לגלות שאני *שוב* חולה אחרי שרק שלושה שבועות לפני כן החלמתי ממחלה של שבוע וחצי (לפחות). דרך זה שנאלצתי לעבוד בשבוע שעבר כדי לעמוד בדדליינים וכי לא ממש הבנתי אם אני חולה או ש"רק" כואב לי הגרון. נמשיך בזה שהיו לי תכניות גרנדיזיות לשבוע הנוכחי שבו למעט יום ראשון, הייתי אמורה להיות בחופש. בפועל, בשבוע בעצוב הזה ביטלתי את כל פעילויות העבודה ביום ראשון (הפסד של כ-540 ש"ח, ככה זה כשעובדים לפי שעות אפקטיביות) ולא עשיתי את כל מה שהתכוונתי לעשות במסגרת החופש. ולא, לשכב במיטה ולנסות לבלוע בזהירות לא נחשב בעיניי חופש. וכ"כ חיכיתי לחופש הזה, כ"כ הייתי זקוקה לו. וכלה באכזריות הזו, וסליחה על הרחמים העצמיים אבל פאקינג כואב לי ואני מתוסכלת, של ללכת לרופאה, לקבל אנטיביוטיקה, לחשוב שאני בדרך למעלה, ואז לגלות לחרדתי (ורמות החרדה שלי הזיזו רעפים בגג בימים האחרונים) שלא, זה לא הסוף, זה איפשהו באמצע ולפי מה שנראה כרגע, גם בשבוע הבא לא יהיה פיקניק כי מתישהו אני אצטרך לחזור לעבוד, ונראה אם האנטיביוטיקה האחרת תעזור ובכלל, תקווה זה עסק מסוכן.    

וחוץ מזה, מה זה הפרק לקט המעפן הזה של הישרדות? הוונט דה ג'ואיש פיפל ספרד אנף?

ונסיים בנימה אופטימית: היום נולד לי זוג אחיינים. תאומים, בן ובת. מזל טוב, אח שלי.

מודעות פרסומת
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • היפ.  ביום 2 באפריל 2009 בשעה 0:25

    זו אחלה נימה אופטימית! מזלטוב
    חושי בטוב במהרה בימינו אנו

  • ריקי כהן  ביום 2 באפריל 2009 בשעה 0:50

    והחלמה מהירה ומלאה.

  • אייל גרוס  ביום 2 באפריל 2009 בשעה 3:45

    רפואה שלמה!

  • תמי  ביום 2 באפריל 2009 בשעה 9:10

    תודה רבה.

  • חגית  ביום 2 באפריל 2009 בשעה 11:43

    קודם כל מזל טוב להולדת האחיינים.
    ובאשר לדלקת בגרון – לפני כעשר שנים סבלתי מאד מדלקות חוזרות בגרון. כל פעם קיבלתי אנטיביוטיקה אחרת, יותר חזקה מהקודמת. נטלתי אותה כמו ילדה טובה, ויומיים שלושה אחרי שסיימתי את המנה שוב חליתי. בפעם הרביעית המליץ לי רופא המשפחה בקופת חולים(!) ללכת לטיפול הומאופתי. הייתי רחוקה מאד מהעולם של הטיפולים האלטרנטיביים, אבל הרופא אמר וכו'. הוא גם המליץ לי על רופאה מסויימת שלא אכתוב כאן את שמה, אבל אם את מעוניינת אשמח להעביר לך במייל. בכל אופן, היא רקחה לי תרופה, בסך הכל מנה אחת של "סוכריות יום הולדת". הייתה לי ריאקציה מאד חזקה, אבל מאז לא נאלצתי לשוב לחיק האנטיביוטיקה.
    החלמה מהירה.

  • תמי  ביום 2 באפריל 2009 בשעה 12:01

    שלך. ועוד לפני 10 שנים, אז זה בכלל היה נדיר.
    מאחר שזו הפעם הראשונה שיש לי דלקת כזו מזה 15 שנה לפחות (מה שמסביר שלא זיהיתי אותה ככזו אלא חשבתי שזו הקדמה לשפעת), נראה לי שאמשיך בתהליך הקונבנציונלי.
    הייתי בטיפול הומיאופתי פעמיים בחיי. הפעם הראשונה היתה מאד מוצלחת והפעם השניה פחות. החברה הכי טובה שלי היא הומיאופתית, אלא שהיא מתגוררת בארה"ב.
    אשמח לקבל את שם ההומיאופתית שלך במייל. תודה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: