המורה נתנה לנו שיאורי בית לחטוב חיבור של מאה מילים אל המשפכה שלנו.
מאה מילים זה ארבה. אני בכושי מצליאך לחטוב אשר מילים.
אז לא קתבטי.
היא נתנה לי אונש לחטוב אוד חיבור.
התכלתי לחטוב. קתבי על אמא ואבא ודור ועל לקסי, הכלבה שלנו. ואז אל הדודים והדודות שלי ואל סבא וסבתה משני הצדדים. לא ידעתי אים קותבים סבתה רבה עם א' או ה'.
אמא ואבא לא היו בבית, אז ביקשטי מדור שיאזור לי.
הוא אמר שלא מבינים קלום ושאני אכבל נחשל.
שאלתי אותו מתי אברו לא השגיאות קתיב. הוא אמר שבכיתה ב'.
לא תוב. אני כבר בכיתה ה'.
אבא היגיעה הביתה רישון. סיפרתי לא מה כרה, והוא קעס עליי שלא כטבתי את החיבור הרישון ואמר שאני אצלן. שעלתי אותו איך קוטבים סבתה רבה והוא אמר לי. סבתא רבא.
כשאמא היגעה, היא אמרה שאני צריח לקרו יוטר ספרים, ואז לו יהיו לי שגיות.
ליומולדת תשא קנו לי את הסדרה של פרסי ג'קסון. כשה לי לקרו, והיו שם ארבה מילים קשות. אמא שאלה אים קראתי ואמרתי לה שזה משאמם.
בכיתה לא צוחקים עליי כי אני טוב בספורט ואני חזק. אבל אני יודע שאם חושבים שאני מפגר.
היתה לנו היום מורה מחליפה. בסוף השיאור היא ביקשה שאשאר בכיתה. היא שאלה אותי עם אברתי פעם אבחון לעיטור לקויות למידה. אבנתי שגם היא חושבת שאני מפגר. סטומה. היא אמרה שאני ילד נבון ומכסים, ושהיא נענתה מאד ללמד אותי ולראות קמה אני יצירתי. שאלתי אותה אם אני יחול ללחת. היא לא מבינה קלום. היא רק מורה מחליפה. אחרת היא היתה רואה שאני לא חכם. ילד בכיתה ה' שקוטב עם שגיאות ויש לו ציונים רעים בכול המקצואות חוץ מבספורט וחשבון.
אולי היא תבוא ללמד אותנו שוב. זה יהיה נחמד.
בעיקר קיטורים 