בתחילת כיתה י"א, חולקנו להקבצות באנגלית, מתמטיקה ופיזיקה. שובצתי לרמת 5 יחידות באנגלית, 4 יחידות במתמטיקה ו-3 בפיזיקה. האגו שלי קצת נפגע מהשיבוץ המתמטיקה, אבל לא היתה לי בעיה לקבל אותו כעובדה מוגמרת. אמא שלי, לעומת זאת, חשבה אחרת. היא חשה לבית הספר, אמרה מה שאמרה ושינתה את השיבוץ שלי ל-5 יחידות גם במתמטיקה ופיזיקה. התוצאה: שנתיים של מאבק איתנים, מגובה בשיעורים פרטיים ובמורה לפיזיקה שזרק עליי גירים מרוב תסכול שפוסטמה כמוני יושבת לו בשיעורים, מתעקשת לשאול מה שהיא לא מבינה (הכל) ולא מבינה כלום גם אחרי ההסבר (במבטא מזרח אירופאי כבד שהפך כבד יותר ויותר ככל שהתסכול שלו ממני גבר). את הבגרות בפיזיקה עברתי בעור שיניי. את הבגרות במתמטיקה עשיתי פעמיים כדי לשפר את הציון. למותר לציין שמאז ועד היום לא נזקקתי ללימודי הפיזיקה או המתמטיקה. למדתי פסיכולוגיה וחינוך מיוחד בתואר הראשון ובלשנות בשני. למעט חישובים אריתמטיים פשוטים, שאני דווקא נהנית לעשות בלי מחשבון, לא זכורה לי אף פונקציה שנקרתה על דרכי, מוליכה ווקטור בעגלה, וגם לא אינטגרל שצעד מולי ברחוב, זרועו שלובה בזרוע דיפרנציאל חסון. במבט לאחור, מוטב היה לכולם אילו נשארתי ב-3 יחידות פיזיקה. אני לא הייתי מרגישה סתומה בלחץ והיה לי יותר זמן פנוי אחר הצהריים, המורה האומלל שלי היה מאריך ימים (כן, זה היה עד כדי כך גרוע: אני די בטוחה שקיצרתי לו את תוחלת החיים בכמה שנים), אמא שלי לא היתה מוציאה הון על שיעורים פרטיים פעמיים בשבוע (כולל בחופש הגדול) ובית הספר שלי היה מתנאה בממוצע בגרויות גבוה יותר.
אלא מאי? למילים '5 יחידות' יש קסם מיוחד. הן פוליסת הביטוח התיכונית. מי יודע מה תרצה הילדה ללמוד באוניברסיטה (לא פיזיקה! גם לא מתמטיקה! בחיי שאין סיכוי!), ואף פעם לא מזיק שיהיה. אז זהו, שכן.
בין יתר עוונותיי ועבודותיי, אני מלמדת קבוצות קטנות של תלמידי תיכון בשעות אחה"צ. בשבוע שעבר, בסוף שיעור של כיתות י', נשארו אתי שני תלמידים. בן ובת. שניהם ילדים אינטליגנטים, חרוצים, בעלי מוטיבציה. שניהם לומדים בבתי ספר נחשבים. הילדה חרדה מאד וחיה את חייה בתחושה של כשלון קרב ובא. כל פעם שיש לה בוחן או בחינה, שיבוץ להקבצות או חלוקת תעודות, היא בטוחה שהיא עומדת להיכשל. לא תמיד היא נכשלת, היא משובצת בהקבצה א', והיא תהיה בסדר גמור, אבל החרדה חזקה מהמציאות. הרמה של שניהם באנגלית סבירה. ממוצעת. ושניהם בטוחים שאם לא ייגשו לבגרות ברמת 5 יחידות, הלך עליהם. לא יקבלו אותם ללמוד באוניברסיטה וכמובן שאז עתידם נחרץ. הם יהיו הומלסים, הילדים שלהם יצאו מכוערים וברק ייצא מהשמיים ויכה בהם מדי שבוע. מבחינתם, עדיף להם לקבל 60 ב-5 יחידות מאשר 90 ב-4 יחידות.
לקח לי 45 דקות לנפץ להם את המיתוס חסר השחר הזה. מיתוס שבשמו תלמידים מתעקשים לגשת לבחינה שקשה להם מדי, להיכשל בה או לעבור אותה בציון נמוך, לחוש תסכול וכישלון וקושי, וכל זאת סתם. בגלל דיסאינפורמציה. לו היו ניגשים לבגרות ברמת 4 יחידות, היו מוציאים 80 בעבודה הרבה פחות קשה, עם הבנה טובה יותר של החומר ועם תחושת בטחון עצמי גבוהה יותר. בפועל, הם נאבקים בטקסטים קשים, בבני כיתה שדוברים אנגלית כשפת אם, באליטיזם של בתי הספר שלהם. הם מרגישים שהם לא מספיק טובים, לא מספיק חכמים, מבזבזים את הנעורים שלהם על חרדה ולחץ.
בפועל, אוניברסיטאות מקבלות בגרות באנגלית ברמה של 4 יחידות. 3 יחידות לא (רק מכללות מקבלות ציון של 3 יחידות באנגלית), אבל 4 בהחלט כן. בכלל, לא מסתכלים על כל ציון בנפרד. מחשבים ממוצע משוקלל של ציוני הבגרות ומשקללים אותו עם ציון הפסיכומטרי. המספר שמתקבל הוא המספר שיחרוץ את דין התלמיד לשבט או לחסד, לפי חתך הקבלה בחוג שאליו מבקש המועמד להתקבל.
האוניברסיטאות נותנות בונוס לציוני בגרות ברמת 4 או 5 יחידות, בתנאי שהם גבוהים מ-59 (כלומר, החל מציון 60). ברוב המקצועות, הבונוס שניתן לציון 4 יחידות הוא 10 נקודות, ו-20 נקודות ל-5 יחידות. באנגלית, מתמטיקה ופיזיקה הבונוס ל-4 יחידות הוא 12.5 נקודות ול-5 יחידות 25 נקודות.
מינימום היחידות שמזכות בתעודת בגרות הוא 21, אבל לצורך הדוגמא נפשט את המצב וניקח תלמיד שניגש לבגרות במקצועות הבאים:
מתמטיקה – 3 יחידות – 85.
אנגלית – 4 יחידות – 80. עם הבונוס: 92.5.
תנ"ך – 1 יחידה – 80.
ממוצע הבגרות המשוקלל מתקבל מהכפלת כל ציון במספר היחידות וחלוקת הסכום במספר היחידות הכולל.
סכום הציונים הוא 255 במתמטיקה (85*3) ועוד 370 באנגלית (92.5*4) ועוד 80 בתנ"ך, כלומר 705. נחלק סכום זה במספר היחידות הכללי – 8 – ונקבל ממוצע משוקלל של 88.125.
כעת ניקח את אותו תלמיד ונבדוק מה היה הממוצע המשוקלל שלו לו היה ניגש לבגרות באנגלית ברמת 5 יחידות ומקבל 60.
מתמטיקה – 3 יחידות – 85.
אנגלית – 5 יחידות – 60. עם הבונוס – 85.
תנ"ך – 1 יחידה – 80.
סכום הציונים כעת הוא 255 במתמטיקה ועוד 425 באנגלית (85*5) ועוד 80 בתנ"ך, כלומר 760. נחלק סכום זה במספר היחידות הכללי – 9 – ונקבל ממוצע משוקלל של 84.44.
הבונוס לבגרות באנגלית ברמת 5 יחידות הוא 25 נקודות. הבונוס לבגרות ברמת 4 יחידות הוא 12.5 נקודות. בהערכה גסה (שמתעלמת מכך שהממוצע המשוקלל מכפיל את הציון במספר היחידות, מה שמוסיף משקל לציון 5 יחידות, אך הסכום הכללי מתחלק במספר היחידות הכללי, מה שקצת מאזן את התמונה אבל לא לגמרי), ניתן לומר ששווה לתלמיד לגשת לבגרות ברמת 5 יחידות רק אם הציון שיקבל בה נמוך במקסימום 13 נקודות מהציון שיקבל בבגרות 4 יחידות. איך יכול תלמיד לדע
כמה יקבל בכל רמה? בשביל זה יש מורים, מבחנים, הערכות, הקבצות, הורים וילדים. חוות הדעת של המורה היא גורם אחד, אותו יש לשקלל עם תוצאות המבחנים, תחושת התלמיד לגבי הרמה שלו והשתלבותו בהקבצה בה הוא לומד וכן הלאה.
כשיצר משרד החינוך חלוקה ליחידות באנגלית ומתמטיקה, מטרתו היתה שמחצית מהתלמידים ייגשו לבגרות ברמת 4 יחידות, המתקשים ייגשו לבגרות ברמת 3 יחידות, והמצטיינים (במקרה של אנגלית, אלה שנולדו בארץ דוברת אנגלית או חיו בה מספר שנים, בעלי הורה דובר אנגלית, כישרון לשפות או אינטליגנציה גבוהה) ייגשו לבגרות ברמת 5 יחידות. רמת הקושי של הבחינה היא בהתאם. בגרות 5 יחידות באנגלית היא קשה. קשה מאד אפילו. היא לחוצה בזמן ומחייבת לא רק שליטה בשפה אלא גם אינטליגנציה גבוהה מהממוצע. כפי שאמרה לי תלמידה בי"ב, יומיים לפני שניגשה לבגרות ברמת 5 יחידות בניגוד מוחלט לעצתי, "אבל השאלות נורא קשות! גם בעברית לא הייתי יודעת איך לענות עליהן". הבגרות ברמת 4 יחידות, לעומתה, היא הוגנת. לא קלה. לא מפרכת. כלל לא טריוויאלי לקבל בה 90. כשלימדתי קורסי בגרות אקסטרנית, תמיד התחילו את הקורס מספר תלמידים שהתעקשו לגשת ל-5 יחידות אחרי שבתיכון ניגשו ל-3 יחידות וקיבלו 80. הם לא היו מוכנים לשמוע על 4 יחידות. מהר מאד זה עבר להם. ואלה שסירבו לענות לשיחת ההשכמה מהמציאות, קיבלו ממנה ביקור אישי בדמות ציון 47 בבחינה. התלמידים האלה ידעו שבחינה ברמת 4 יחידות תספיק להם ללימודים אקדמאיים, מאחר שאמרתי להם זאת מספר פעמים, אבל האגו שלהם לא נתן להם לוותר על החלום. על המיתוס. כאילו חייהם תלויים בכך. כבר כתבתי שלמילים '5 יחידות' יש קסם. קסם שחור.
אגב, מקצוע שאינו מקצוע חובה בבגרות, למשל פיזיקה, לא תמיד משוקלל ע"י האוניברסיטה בחישוב ציון הבגרות. אם יש לתלמיד בגרות עם מספיק יחידות לימוד גם בלי חישוב המקצוע זה והציון בו נמוך ומוריד את הממוצע, האוניברסיטה תתעלם ממנו. במקרה שלי, זה בדיוק מה שקרה. 5 היחידות הללו בפיזיקה, שעליהן עמלתי שנתיים, לא נכנסו לחישוב.
-
תגובות אחרונות
tammyn על מלאכים קטנים בערוץ 8 גאולה אמיתי על מלאכים קטנים בערוץ 8 leather satchel back… על "עברית ועוד" –… a על "עברית ועוד" –… הרצל עובדיה על אריה את יוסי
בעיקר קיטורים 
תגובות
וגם בעניין המתימטיקה, אלא שאותי ההורים לא ממש הלחיצו. הלכתי אחרי התיכון לכיוון אחר לגמרי וכל אפיזודת הפיסיקה-כימיה-מתימטיקה הזו נראית לי כמו סיוט רחוק.
בעצם, מתימטיקה לא מגיעה לדרגת סיוט. אולי חלום רע.
לגבי אנגלית – תודה על המחמאה (אינטליגנציה גבוהה), אני מאמין גם בעבודה קשה. אצלנו למשל, גם ילדים להורים דוברי אנגלית לא תמיד הצליחו להעפיל אל מרומי חמש היחידות.
אפשר להגיד ש"כלל ה-13" שניסחת (ששווה לגשת ל-5 רק אם הציון יהיה נמוך בלא יותר מ-13 נקודות מאשר ב-4) הוא כלל מצוין, אבל באמת לא תמיד אפשר לדעת מראש מה יהיה ההבדל בציון. עם זאת, לא נכון להסיק שבמקרה של ספק כדאי ישר לעשות 4.
קודם כל, תלוי מה המטרה של התלמיד. בהכללה אפשר להגיד, שאם רוצים להתקבל לחוג מבוקש באוניברסיטה ברוב המקרים שווה להשקיע את המאמץ הנוסף. הבונוסים הניתנים על 5 יחידות (כשהציון גבוה, כמובן) הם מה שמאפשר להגיע לממוצע של 10 ומעלה. הרי גם אם מוציאים 9 בבחינה של 4 יחידות מגיעים רק ל-10 (או 10.25), שזה כשלעצמו לא מספיק, וזה עוד משתקלל עם כל מקצועות החובה של 1-2 נקודות שעליהם אין בונוס בכלל.
עניין נוסף: הבנתי שהיום השאלונים בנויים בצורה "מדורגת", כלומר נבחני 4 יחידות אנגלית עונים על שאלונים E, D ו- F ונבחני 5 יחידות עונים על E, Fת ו- G. (או משהו כזה). יוצא שחלק מהבחינה חופף, כך שחלק מהמאמץ הנוסף נעשה ממילא.
הערה אחרונה: בנוגע לניבוי ההצלחה בבחינה, לא תמיד אפשר לסמוך על המורים שיתנו חוות דעת הוגנת, וזאת בלשון המעטה. ידוע שבתי הספר "מעודדים" תלמידים "גבוליים" (כלומר כאלה שב-4 יהיו טובים אבל ב- 5 זה עדיין לא ברור) פשוט לרדת הקבצה בלי לנסות יותר מדי. מעניין אותם בעיקר הממוצע השכבתי והמיקום ברשימה ביחס לבתי ספר אחרים. כדי לסלק את התלמידים שעלולים להפריע במשימה הקדושה הם לא בוחלים בשום אמצעי (מבחנים פנימיים שקשים הרבה יותר מהבגרות עצמה, הלחצה מטורפת בשיעורי בית, עבודות ומבחנים, ועוד. לא חסרות שיטות).
דיברתי על זה לא מזמן עם חברה שמלמדת בתיכון, והיא הודתה שגם בבית הספר שלה באנגלית ומתמטיקה מעודדים לגשת ל-5 רק את מי שהוא "מתאים באופן טבעי". בלי לזלזל בחשיבותם של אינטליגנציה וכשרון טבעי, נראה לי שבתי הספר צריכים להתאמץ להעלות את הרמה ה"טבעית" של כלל תלמידיהם. לתומי חשבתי שזו מטרת קיומם.
פיזיקה היתה הרבה יותר גרועה ממתמטיקה, שבה דווקא היה נחמד כל עוד לא הגענו להנדסת המרחב. אלגברה וגיאומטריה היו סבבה. לא סבבה כמו לשון אולי, אבל עדיין סבבה.
מרים, עלית בדיוק על הגורמים בקבלת ההחלטה שהם בגדק בעיות שאין לי פתרון מיידי וברור עבורן. לא רק שהמורה לא תמיד מכיר/ה מספיק את התלמיד, אלא שהרבה פעמים אין כל קשר בין הבחינות שתלמידים עושים בביה"ס לבין בחינת הבגרות. הרבה מורים בוחנים על דקדוק ,אך בבגרות אין בדיקה ישירה שלו, למשל. מדד אוצר המילים ומיומנויות הלמידה הוא מדד שמנבא היטב תוצאות. אולי מורה שיש לו/ה 30 תלמידים בכיתה לא יכול לדעת מה בדיוק גודל אוצר המילים של כל תלמיד שלו, אבל אני, שמלמדת רק 9 תלמידים בקבוצה ומאד מקפידה על שיטת לימוד אישית לוחצת, מרגישה שאני כן יכולה להמליץ להם לכמה יחידות הכי מתאים להם לגשת. אבל גם לי לא תמיד יש תשובה לתלמידים ששואלים. אני מגדירה להם את הפרמטרים שהם צריכים לשקול ונותנת להם להחליט לבד. ככה הם גם לוקחים אחריות.
תיקון אחד חשוב: תלמידי 4 יחידות נבחנים בשאלונים C, D, E. כך שרק יחידה 1 חופפת בין הבגרות ברמת 4 ו-5 יחידות. ניתן אמנם לראות זאת כשליש עבודה שכבר נעשה, אבל באותה מידה יחידה C משותפת ל-4 ול-3 יחידות.
כן… קבוצות של 9 תלמידים, כישורי הוראה גבוהים ושחרור מאילוצי "יוקרה" מזויפת. נראה לי שאם מערכת החינוך תהנה מתנאים שכאלה מספר יחידות הבגרות יהיה האחרונה שבדאגותינו.
מסכימה עם הנקודה העקרונית וחושבת שעדיף שכל אחד ישובץ לפי כישוריו ולא לפי הפנטזיות של אמא שלו, אבל אני חושבת שהגזמת בתיאור הקושי בחמש יחידות אנגלית.
חמש יחידות אנגלית לא נועדו לדוברי אנגלית, ילדים להורים דוברי אנגלית או בעלי כשרון יוצא דופן באנגלית. לאלו מיועדות תכניות מתקדמות שברוב בתי הספר נקראות פשוט "דוברי אנגלית". תכניות אלו נלמדות אחרי שעות הלימודים, ומקנות נקודות *מעבר* לחמש. הן מאפשרות לגשת לבחינת בגרות ברמת 5 יחידות שנה או אפילו שנתיים מוקדם יותר מתלמידי חמש יחידות רגילים, ולאחר מכן הם ממשיכים בהרחבת האנגלית מעבר לדרישות חמש יחידות, ובספרות אנגלית.
חמש יחידות אנגלית לא נועדו לתלמידים יוצאי דופן, והרמה לא גבוהה באופן כל כך קיצוני כפי שאת מתארת. ילד שמעריץ להקה אמריקאית כלשהי ומסוגל להבין את מילות השירים שהוא שר עם הדיסק, הוא בהחלט בעל אוצר מלים מספיק לבגרות חמש יחידות.
בכל אופן, אני מזדהה עם הסיפור שלך אם כי אצלי המצב היה הפוך: בבית הספר שלי היה מקובל שכל תלמידי המגמות ההומאניות מנותבים אוטומטית ללימודי 3 יחידות מתמטיקה. המורה למתמטיקה המליצה על שלושה תלמידים ללימודי 4 יחידות מתמטיקה, ואני ביניהם. חודש אחד בכיתת ה-4 יחידות הספיק לי כדי להבין שזה לא בשבילי. שמתי לב למשהו מוזר – כדי להצליח ב-4 יחידות, צריך ממש *ללמוד*. לעשות שיעורי בית, להכין תרגילים… היה לי ברור שזה לא בשבילי, וחזרתי ל-3 יחידות. (:
50% ניגשים ל-4 יחידות
25% ל-3 יחידות
25% ל-5 יחידות
לא צריך להיות פנומן, אבל צריך להיות ברבע העליון של הכיתה/שכבה/אוכלוסיה מבחינת אוצר מילים ושליטה בשפה.
בבתי ספר עיוניים אני מניחה שיש אחוז גדול יותר שניגש ל-5 יחידות, ובבתי"ס מקצועיים במגמות מסוימות מן הסתם פחות.
ועליי לתקן את עצמי. צריך להיות כל מה שאמרתי כדי לקבל ציון טוב בבחינת 5 יחידות. כדי לעבור אותה בקושי אפשר להיות ממוצע אבל חרשן, עם מגן גבוה שיציל אותך. התלמידה שניגשה ל-5 יחידות עליה כתבתי ניגשה עם מגן 100. היא תקבל אולי 57 או 63, אבל המגן יעלה לה את הציון הסופי לאיזור ה-80.
עכשיו כשהזכרת את התנהגותה של אמא שלך פתאום הכל מובן –מאיפה זה בא לך (האובססיה הסמי-פתולוגית לגבי ציונים, מבחנים והצורך הבלתי-פוסק בהערכה..).
בכל אופן, אם לדבר לעניין, אני יכול להגיד שכל קשר בין לימודי ה"מתמטיקה" בתיכון לבין מתמטיקה, כפי שהיא נלמדת בחוג למתמטיקה באוניברסיטה, למשל, הוא מקרי בהחלט. בתיכון לומדים אריתמטיקה וסוג של 'מתמטיקה להנדסאים' אם תרצי. אני שנאתי כל רגע בשיעורי המתמטיקה בתיכון, מה שלא הפריע לי להצטיין אח"כ בלימודי תואר ראשון במתמטיקה (עולם אחר ונפלא). בתיכון אגב, עשיתי 4 יח"ל ובאוניברסיטה למדתי את המקצוע ביחד עם חוג הומניסטי לחלוטין.
בתור תלמיד י"ב במגמה פיזיקאלית, אני רוצה להוסיף את תרומתי הצנועה לדיון בכך שאומר שבחירתי בפיזיקה, כמו תלמידים לא מעטים, מתוך עניין גרדיא במקצוע.
וחרף קושי לא קטן, אני ממשיך ל"סחוב" את הצדדים הפחות מלהיבים (חישובי וקטורים…) כשההנעה שלי מגיעה מהרצון והסקרנות להבין חוקים בסיסים על העולם (חוקי ניוטון, חוקי החשמל..)
שורש הרע בסיפור של מערכת החינוך,הוא ההפיכה ההדרגתית של הבגרויות ממטרה לכלי, שאמור להכניס את התלמידים לפקולטות היוקרתיות באוניברסיטה (אוי, כמה שהביטוי הזה מטומטם, הפקולטות היוקרתיות…)
כמובן שתלמיד שבוחר מגמה מתוך התחשבות ב"איך יסתכלו על התעודה שלי באונ', או שההורים בחרו בשבילו, מסוגל ל"סחוב" הרבה פחות כמויות של חומר שהוא במקרה הטוב אדיש עליו ובמקרה הרע חש כלפיו סלידה (ויש גם כאלה אצלי במגמה..), כאמור, בניגוד לתלמיד שבחר מקצוע שיש לו אוריינטציה אליו, ועניין בו, והעניין הזה מפתח בו הנעה (מוטיבציה בלעז) להצלחה…
אבל אני לא מבינה אותך.
למה שתלמיד שקיבל 100 במגן יקבל 50 או 60 בבגרות? האם אצלכם המגן הוא מבחן דמי שנועד להקנות לתלמיד את הציון המקסימלי רק כדי שלא יכשל בבגרות? האם הרמה של בחינת המגן אינה דומה לרמה של בחינת הבגרות?
שוב: כל ילד שמאזין לשירים באנגלית, רואה תכניות טלויזיה באנגלית או גולש באינטרנט מחוץ לשלושה אתרים בסיסיים בעברית (נגיד, בעקבות איזה תחביב), אוצר המלים שלו מספיק ל-5 יחידות אנגלית. מה עם כל הילדים שבשנים האחרונות למדו לדבר ספרדית שוטפת רק מצפייה בטלנובלות? לו היתה בחינת בגרות בספרדית, תוספת לימודי דקדוק היתה מביאה אותם לצלוח בחינת בגרות 5 יחידות.
לא צריך להיות גאון גדול, לא דובר אנגלית מהבית ואפילו לא חרשן קיצוני כדי לקבל ציון טוב ב-5 יחידות אנגלית. אני באמת לא מבינה מה ההגזמה הזו משרתת.
הלחץ לכיוון 'חמש היחידות הנכספות' נובע בעיקר מההורים, ופחות ממערכת החינוך. זו האחרונה לא מאלצת לדבוק במטרה הזו, אלא גורסת במידה רבה של צדק שעדיף לחתור אליה. ארבע יחידות לימוד במתמטיקה הנו תנאי סף ללימודים אקדמאים רבים, וגם אם יש לך 100 בשלוש יחידות תאלצי להשלים מחדש את כל הארבע. יתרה מכך, בכל תחום אקדמי שכרוך בלימודי חדו"א ושות' (=כלכלה, מדעי החיים, כימיה, פיזיקה,הנדסות למינהן, אקטואריה, מדעי המחשב, רפואה ומתמטיקה) ניכרת התמודדות טובה יותר בקרב סטודנטים בעלי רקע של חמש יחידות לימוד.
הכריחו אותך ללמוד פיזיקה? תנחומיי, אבל זו בעיקר אחריותך ואחריותו של כל בן נוער שמבצע החלטות כאלו מתוך שיקולים לא לו. אני לא רואה שום סיבה שנער יקח *מקצוע בחירה* אם אין לו עניין ולו הקטן ביותר בתחום הזה. את הנערה עליה דיברת הייתי שולחת ליועץ כלשהו כדי שיעזור לה להבין שדעתה נחשבת בריבוע, שמותר שלא להצליח בכל דבר, ושזה לא סוף העולם לגלות שקפצת מעל הפופיק ולסגת אחורנית. הורים אי אפשר להחליף אבל את הגישה – דווקא כן.
'מצוינות' איננה בבחינת מילה גסה, והיא משהו שכולנו לדעתי צריכים לשאוף אליו. איך מגיעים לשם? הבחירה נתונה בידיים שלנו, ואם את נותנת למישהו לשחק לך בקלפים אזי תאלצי להתמודד עם התוצאות.
pixie
נ.ב: נסחפת בענק בנוגע לאנגלית. אם בימים נטולי אינטרנט מוזיקה לועזית וסדרות מתורגמות עשו את מלאכתן נאמנה, אז על אחת כמה וכמה שהיום הדרך לחמש יחידות קלילות באנגלית סלולה היטב (מה גם שכמו שכרמלה אמרה, ההבדל בין חמש לארבע יחידות באנגלית הוא מינורי להחריד).
בכלל לא בטוח ששליטה באנגלית ברמת 5 היא כה נפוצה: אין לי את הסטטיסטיקות, ואני ממש לא יכולה להגיד כמה אנשים ניגשים ל-5 או מסוגלים לעשות זאת. אבל כמי שמלמדת אנגלית למבוגרים אני פוגשת המון צעירים בוגרי מערכת החינוך, ברובם נבונים למדי, בעלי יכולות ממוצעות או למעלה מזה, שמבחינתם אפילו ההתמודדות עם 4 יחידות באנגלית היא כלל לא פשוטה. נכון שיש טלוויזיה, אבל חלק גדול מהצופים נצמד לכתוביות בעברית ולא ממש מנצל זאת ללימוד השפה. מוסיקה? לא בטוח שכל הטקסטים כאלה מורכבים, זה מאוד תלוי מה שומעים. ובאשר לאינטרנט – כנראה שלהרבה מאוד אנשים האתרים בעברית מספיקים.
בקיצור, לא צריך להתלהם. זה שבסביבתכם בני נוער רבים מנצלים את החשיפה הרבה לאנגלית עדיין לא מעידה על הכלל.
בפירוש שאני מלמדת בחינוך הפרטי, בקבוצות קטנות, בשעות אחה"צ. אני לא מלמדת בבית ספר ולא מחברת/מעבירה/בודקת מבחני מגן.
התלמידה שהזכרתי קיבלה 100 בציון המגן. ציון המגן לא נקבע רק לפי מבחן המגן. המורה שלה אוהבת אותה ומעריכה את מאמציה והגישה אותה על 100. בשנה שעברה (שבה נבחנה בשאלון אחד מהשלושה שמרכיבים את הבגרות, D אני חושבת) היה לה אותו סיפור. מגן 100 ובבחינה 57 או משהו כזה.
שנית, הגדרת בדיוק מה צריך ילד כדי שיוכל לגשת לבחינה ברמת 5 יחידות ולקבל ציון טוב. אני טוענת רק שהרבה פחות ילדים ממה שאת חושבת הם כאלה. אני מכירה ילדים שלא מקשיבים למוסיקה באנגלית כלל, או שמקשיבים רק לראפ (ושם זו לא שפה של בגרות. זה אולטרה סלנג שלא שמיש בעליל באנגלית תקנית רשמית). אני מכירה ילדים שהתחביב שלהם זה קבוצת כדורגל ישראלית ולכן לא יגלשו לאתרים באנגלית.
מי שמקצינה זו את. "לא צריך להיות גאון גדול או חרשן קיצוני". לא אמרתי גאון, אמרתי אינטליגנטי. לא אמרתי חרשן קיצוני. אמרתי שצריך להשקיע.
תודי למזלך הטוב כל יום שאת חיה בסביבה שבה כל התנאים שהצמגת הם כה מובנים מאליהם ושכל ילד שני ניגש לבגרות 5 יחידות באנגלית ועובר אותה בציון טוב.
מי האשים? מי אמר שהלחץ בא ממערכת החינוך? הפוסט נפתח במקרה הפרטי שלי (שבו אם כבר האשמתי מישהו זה אכן את אמא שלי ולא את מערכת החינוך) כדי להמחיש תופעה. זה לא פוסט עליי ובטח שלא על בחינת הבגרות בפיסיקה. רק הפסקה הראשונה והאחרונה עסקו בדוגמא שלי. שאר הפוסט, הדי ארוך, עסק בנושא הכללי ובמסגרתו הבאתי גם כמה וכמה דוגמאות של תלמידים שלי.
ההבדל בין 4 ל-5 יחידות הוא לא מינורי. מבחינת לחץ זמן, ל-5 יחידות יש יותר מטלות באותו פרק זמן. הם צריכים לכתוב 2 חיבורים, שניהם ארוכים יותר מהחיבור הבודד שנדרשים לכתוב ב-4 יחידות. כמו כן, הקטעים ב-5 יחידות ארוכים יותר וקשים יותר מבחינת רמת אוצר מילים, השאלות עליהם קשות יותר, הציינון מחמיר יותר.
אני חושבת שאתה וכרמלה פשוט לוקחים יכולות שכנראה יש לכם אבל להרבה מהאנשים בארץ אין כמובן מאליו. בתור מי שעוסקת בהוראת אנגלית לבגרות כבר 7 שנים במסגרות שונות (קורסים אקסטרניים בשלוש חברות שונות ובשלוש ערים שונות, פרויקט הזנק) אני חושבת שנתקלתי בחתך מספיק רחב של אנשים כדי לבסס את מה שכתבתי.
ושוב, תודה על התגובות והתמיכה.
אין כאן שמץ של האשמה, אלא פשוט הכרה פשוטה בעובדות. מי *שבוחר* ללמוד מקצועות בהיקף שגדול עליו / שאינם מעניינים אותו כלל ועיקר צריך לדעת להכיר בטעותו ללא בושה (כי אין ממה להתבייש) ולרדת מהעץ הגבוה – זה מה שצריך להנחיל לתלמידים.
העובדות הן שלרוב הנערים יש נגישות לרשת, רובם צופים בסדרות מתורגמות, וחלק מאד גדול שלהם מאזין לשירים לועזיים (ראפ זה *לא* רק סלנג, נסי להקשיב פעם לאלבומים המוקדמים של 'אאוטקאסט', ל-'רוטס' 'מוס דף' טאליב קוואלי או סול ווילאמס. בטוחני שתשני את תפיסתך). בעיניי חלק גדול מהסיטואציה הזו נתפס כהתפנקות: הנוער של היום חי בעולם של סיפוקים מידיים, הכל מוגש על מגש של כסף ואין צורך להתאמץ יתר על המידה. כולם רוצים את הדבר הכי גרנדיוזי, וכמה שיותר מהר.
הבגרות שאני עשיתי לפני עשר שנים לערך היתה קשה הרבה יותר מזו שיש כיום, והידע היחיד שהיה לי נשאב מהליריקס של 'פרל ג'ם' ו-'רדיוהד', אותם תרגמתי בעזרת מילון. לאחייניות שלי החיים קלים יותר – המילים פזורות ברשת, התרגומונים האלקטרונים מסייעים להן להבין טוב יותר את דייב גרוהל, והתקצירים המקוונים חוסכים להן ישיבה ממושכת מול האנציקלופדיות בספריה ואימוץ מוח מיותר. לפחות הן עוד מוצאות הנאה בקריאת ספרים, אבל כולנו יודעים שהאחייניות שלי נמצאות במיעוט נכחד.
אז לא, לי ולחבריי לא היו שום איכויות נסתרות באנגלית – פשוט לא חיפשנו קיצורי דרך או פתרונות הקל בצורה מתמדת. אני משערת שרבים מאלו שכן מצליחים היום בבחינות האלו (ויש מספיק) נוהגים בדיוק כמונו, והם ההוכחה שהשינוי צריך לבוא ברמת גישתו של התלמיד, ופחות ברמת קושי הבחינה.
אני עשיתי 5 יחידות בחקר המיניות של עכבישי ליקיוס מרדניים אבל לא חישבו לי את זה.
ראשית, סליחה שהנחתי מראש שאת ממין זכר.
שנית, מסכימה לגמרי עם הפסקה הראשונה בהודעתך. לרדת מהעץ ובכלל להיות גמיש חשוב. גם בכיוון ההפוך. למשל, תלמיד ששובץ ל-3 יחידות ומוכיח שיפור רציני, ביה"ס צריך להסכים להעלות אותו ל-4 יחידות. הבעיה היא שגם פה המצב לא משהו ויש לי תלמידים שהמורים שלהם לא מוכנים לתת להם את ההזדמנות הזו. אלה שנאבקים ומשתפים את ההורים, היועצת, אותי וכו' מצליחים לעבור הקבצה, אבל גם אז לפעמים מחכים להם בפינה. עצוב.
בקשר למוזיקה, הנוער ששומע אלבומים מוקדמים של אאוטקסט, פבליק אנמי, NWA הוא מראש נוער לא שגרתי, בד"כ "אחר" ואינטליגנטי. לצערי, הרוב שומעים את אשר, 50 סנט וצ'ינגי. פעם ניסיתי לעזור לאחד מהם לתרגם שירים של אשר. בואי נגיד שזה לא היה שירה צרופה. בעיקר סלנג מיני.
מה שמחזיר אותי לתגובה הקודמת שלי: זה שאת אינטליגנטית/חשופה תרבותית לדברים איכותיים לא אומר שכולם כך. גם אני למדתי חלק גדול מהאנגלית שלי ע"י תרגום לעברית של מילות שירים (הייתי רוצה להגיד של הסמית'ס, הקיור והפיקסיז אבל יש להודות – ניק קרשאו), אבל הייתי חריגה בכך הן בקרב תלמידי התיכון והן בקרב חוג המעריצות של ניק קרשאו.
ואת לא צעירה מדי לדיבורים נוסח "הנוער של היום" ו"הדור הולך ופוחת"? לדעתי הנוער של היום, הנוער של זמנך והנוער של זמני לא כ"כ שונים. האינטרנט זמין לכולם אבל רק אנשים תאבי ידע יעשו בו את השימוש המושכל והנכון. יש אנשים שרק יצ'וטטו עם חברים שלהם באיי סי קיו ובמסנג'ר, או יגלשו ל-Ynet כדי להגיב באופן מתלהם.
בהשוואה למקום ממנו התחלתי קו הזינוק של היום הנו משומן מאד, אפילו משומן מידי – נקודה. תרשי לי לשער שאת הלכת לספריה וחרשת על הספרים כשנתבקשת לסכם עבודות, אף אחד לא הכין לך תקצירים מוכנים שרק שיוועו לקופי-פייסט, איש לא חסך לך מחשבות עצמיות ואימוץ של תאים אפורים.
מה שצריך להנחיל לנוער הוא שלא הכל בא בקלות, וזה שיש פה מערכת חינוך קלוקלת לא אומר שצריך לשבת בצד ולקבל את מר גורלנו מתוך חשש להאבק למען העקרונות *שלנו* (=לא של ההורים, ולא של בית הספר). שילמדו מאלו שדווקא כן בוחרים להלחם בממסד.
את פשוט מתעקשת לברוח לפתרון הקל, דהינו הסרת האחריות מהתיכוניסטים, אל תעזו לנסות, אל תתאמצו. "אבל רק אנשים תאבי ידע יעשו בו את השימוש המושכל והנכון": לא תאבי ידע, אלא כאלה שראו את הלהיט של אאוטקסט בטלויזיה, נִגשו לאתר הבית שלהם בהתלהבות, נתקלו במדור הדיסקוגרפיה והליריקס והחליטו להוריד כמה שירים אחרים ברשת. אם אין לכם מינימום של סקרנות או רצון *קלוש* להתעמק מעט במשהו, אל נא תפתחו ציפיות גדולות ואל תתפלאו למצוא עצמכם מדשדשים במים העמוקים.
אני אחזור על כך שוב: בגרות חמש יחידות אנגלית איננה משוכה גבוהה בעבור אלה שצופים בקביעות בסדרות מתורגמות / מתרגמים שירים בלעז של להקה אהובה. מי שאין לו נטיה לעשות כן ונתקל בקשיים יכול לרדת הקבצה / לפנות מראש ל-4 יחידות מבלי להתבייש או לחלופין לשנות גישה, להתחיל לקרוא קצת באנגלית ולנסות שוב. זה מה שאני עשיתי והצליח לי. הצליח לי בגדול.
pixie
כל זה מרתק ביותר.
אבל אני תוהה בקשר לציוני המגן. בתקופתי הפרהיסטורית ציוני המגן יכלו גם להזיק לציונים הסופיים. אני הדוגמא האישית לכך. כמעט כל ציוני הבגרות שלי היו גבוהים בהרבה מציוני המגן אבל בסוף יצאתי מופסדת מכל העניין. ידוע לך מה משקלם היום?
לפנות למשרד החינוך ולבקש שלא יתחשבו בציון מגן ספציפי במידה שציון הבגרות באותו מקצוע גבוה ממנו ב-25 נקודות.
אחד האנשים היותר עשירים במדינת ישראל הוא אדם שחותם על הצ'קים שלו בטביעת אצבע מכיוון שהוא אינו קורא וכותב. אף שפה.
אני חותם בלשכה בטביעת אצבע כי אינני רוצה לקרוא או לחשוב.
לבטל את שיטת המגמות
לבטל מגמות כמו תקשורת מחול תעשייה וניהול כולם צריכים ללמוד את אותם מקצועות פחות או יותר איך אפשר ללמוד סוציולוגיה או מחול ולא ללמוד כימיה או פיסיקה או ביולוגיה בשביל מה ללמוד מקצועות שצריך ללמוד באוניברסיטה ולא
ללמוד דברים שאי אפשר ללמוד אח"כ
בלי ללמוד בתיכון זה סוגר אפשרויות בעתיד וגורם לילדים בורים
מדבר אחד שלמד 5 יחידות אנגלית 5 יח מתמטיקה 5 יח פיסיקה ו 10 תעשייה וניהול
את המקצועות ההומניים? ובאוניברסיטה לומדים את כל המקצועות שנקבת בשמם. כל אחד נוטה לכיוון אחר ויש לאפשר לכל תלמיד ללמוד מה שהוא רוצה ויכול להצליח בו, ולהכווין אותו לרמה המתאימה לו.
בקיצור, לא שכנעת אותי.
למדתי כל החופש את החומר של חמש יחידות במתמטיקה ועברתי את בחינת המעבר בציון די גבוה כדי שאוכל לשנות את השיבוץ שלי מארבע יחידות לחמש יחידות. אני תלמידה של ממוצע 95 ואני רוצה להיות בעתיד רופאה. לפי מה ששמעתי ממספר רב של אנשים בכירים בתחום, חייבים להוציא ציון טוב בחמש יחידות כדי להתקבל לקורס רפואה באוניברסיטה, כי שם בוחרים את התלמידים הכי טובים. אז מה את בעצם אומרת? שמשקרים לי?
ראשית, לא מצאתי דרישה ל-5 יחידות באנגלית באתרי האוניברסיטאות. רק חתכי קבלה שמתבססים על ציון פסיכומטרי וממוצע בגרות.
שנית, ייתכן שספציפית ברפואה כדי להגיע לממוצע הנדרש אין מנוס מלעשות את מקסימום היחידות (כי צריך ממוצע של יותר מ-100 ואז רק ציון גבוה ב-5 יחידות מניב ממוצע כזה). המאמר שלי היה כללי ולא התייחס לחוג בעל דרישות הקבלה הגבוהות ביותר בארץ.
אני ממליצה לך לפנות לאוניברסיטה ולשאול אותם ישירות.
בהצלחה!
מישהו יודע אם אפשר היום לעשות בגרות אקסטרנית במוסיקה?
זה תלוי לאיזה כיוון את הולכת אחרי זה…זה שאמרת שכביכול זה לא עזר לך שהלכת לחמש יחידות במתמטיקה…זה בגלל שלא הכלת למיקצוע שקשור למתמטיקה…וגם אם את עושה חמש יחידות אז זה עוזר לך אחר כך להתקבל לאוניברסיטה…
עבר הרבה זמן מאז שכתבת את זה, אבל אני קראתי רק עכשיו…
אין לי ספק שהגישה שאת מציגה נכונה לגבי הרבה אנשים. אבל מצד שני יש גם הרבה שהיא כנראה לא נכונה עבורם. איך יודעים אם עבור מישהו "5 יחידות" לא מתאימות או שאם השקעה מסוימת הוא יכול להצליח בכך? איך יודעים אם אדם מסוים רק יהיה מתוסכל מהכישלונות או שהוא חזק נפשית, רוצה ומסוגל להתמודד עם העניין? אני מכיר הרבה מבוגרים שאינם יודעים מה הם רוצים לעשות בעתידם אז בוודאי שיש גם נערים כאלה. ישנו גם ענין המובהקות. כנראה שאת (על פי תאורך) יכולת להגיד כבר בתיכון שלא תזדקקי למתמתיקה ופיזיקה. באותה מידה, אני יכולתי להגיד בצורה מובהקת שאזדקק להם (גם אהבתי זאת וגם הייתי טוב בכך, ואכן אני עוסק היום בפיתוח תוכנה…). עבור רבים, המובהקות הזאת לא קיימת. בנוגע לאנגלית, אני לא מסכים איתך. 5 יחידות אנגלית זה ישים בלי קשר לדוברי אנגלית. באנגלית, לחרשנות יש גורם משפיע. מה עוד שהיום, כמעט לכל מקצוע אנגלית היא חשובה מאוד.
בביצפר שלי לא לומדיפ ספרדית אבל אני רוצה לעשות בגרות בספרדית אני מתה על השפה אז מה צריך לעשות אולי לבקש מהם שיכניסו ספרדית לביצפר תעזרו לי בבקשה
ממה מורכבת בגרות באנגלית?… אשמח אם יענו לי בהקדם =]
אסיעל
http://www.bagrut.org/bagruyot/newenglish.htm
אני עושה כרגע 5 יח"ל אשר אותן אסיים השנה בע"ה בי"א, ובשנה הבאה בי"ב אני אמשיך ל7 יח"ל. רציתי לומר שלקבל ציון גבוה ב5 יח"ל זה לא דבר כזה נדיר כפי שאת מתארת במאמר.
מה שכן, אני חושבת שאת מאוד צודקת לגבי מתמטיקה (פיזיקה זה לא כ"כ קשור אליי…) מאוד קשה לתלמיד להתמודד עם הלחץ מהסביבה לגבי 5 יחידות. התלמידים שלא עושים 5 יחידות או אפילו 4, לא משנה באיזה מקצוע, מקבלים רושם שהם פחות טובים מאחרים, פחות שווים, וזה לא נכון בכלל! כיוון שהמדד לערכו של הבן אדם תלוי בהמון המון גורמים ומתמטיקה ואנגלית הם רק חלק פיצפון ואפילו לא!
אוקיי אז לעניננו האם משתלם לעשות 5 יח' פיזיקה אם אני רוצה בכלל ללמוד מחשבים?
יש לי בעיה אני יכולה לעשת 5 יחידות במתמטיקה ופיזיקה ולקבל 100 ובאנגלית אני לא יכולה לעשות אפילו רמה של 3 יחידות זה מאוד מאוד קשה לי מה עושים ?
הם מצויינים ולא רק לדעת לענות על טקסטים זה עובד על הכל שמיעה .דיבור…..
את צודקת לגמרה יש תרותיות בבתי ספר וזה לא דבר טוב
אני כרגע ב-יב וסיימתי 4 מתמטיקה ב-יא עם ציון סופי לא כולל בונוס של 98. אני מעוניין להמשיך ב-5 ובגלל שאני מבין היחידים בשכבה שכבר יש לו 4 מתמ, נתנו לי לעלות ל-5 ללא מבחן, אבל מצד שני למרות שהולך לי טוב ב-5, יש לי בעיות אישיות בבית, מה שמונע ממני להשקיע ב-5, ככה שיש שיקולים נוספים, 5 יחידות לאדם אחד יכול להיות כלום מאמץ, ולאדם השני יגזול הרבה זמן על חשבון דברים אחרים.. ד"א חישבתי במחשבון ממוצע בגרויות של אונ' ת"א וראיתי ש-98 ב-4 משתווה ל-83 ב-5 כשהממוצע בגרויות הוא בין 100 ל-101. ההפרש קטן ככל שהממוצע גדל.
ככה שהמקסימום הוא ש-100 ב-4 משתווה ל-87 ב-5. (סוג של אסימפטוטה, אבל סופית..) =]
היי זה דיי דחוף!!!
אני תלמידה מאוד טובה ממוצע של 90 פלוס.האומנם אני בשלוש במתמטיקה(אני חושבת שאני יכולה יתר אך המורים לא הכי מעודדים לעלות וממציאים כל מיני שטויות…אז הבנתי והחלטתי שאני נשארת בשלוש זה קל בכל מקרה זה כנראה לא יהיה הכיוון שלי בעתיד!) עכשיו הבעיה נעשית יותר רצינית אני 4 באנגלית. זה מאוד מפריע לי לפי מה שאת כותבת פה יקבלו אותך עם א לכל מקום. אבל זה ממש חשוב לי אני תלמידה מאוד רציניצ ובאמת שאני דיברתי על זה עם המורה שלי אבל יש לה תירוצים שלא כדאי לי לעלות וכו'.
(אני יודעת שזה נשמע כאילו אני רק מתלוננת על המורים אבל זה באמת כך!).אני באמת חושבת שאני אוכל להצליח בחמש לא עם מאה אבל עם שמונים מה כדאי לעשות בבקשה תעזרי לי!!!
נ.ב אני לא התלמידה הכי חזקה באנגלית כפי שאת מבינה… ואגב האם יקבלו אותי ללימודי פסיכולוגיה אם שלוש במתמטיקה וארבע באנגלית? אשמח האם תעזרי לי.
הי רוני,
צר לי, אבל לפי מה שאת מתארת לדעתי לא תצליחי לקבל 80 ב-5 יחידות. אולי תעברי את הבחינה, אבל בקושי. את מוזמנת להוריד מהאינטרנט (יש באתר של משרד החינוך ויש באתר של יואל גבע) שאלון F ו-G, שהם שאלונים של 5 יחידות, ולנסות לפתור אותם. מנסיוני, גם תלמידים שחזקים באנגלית מתקשים לקבל 80 כי הדרישות כ"כ גבוהות והשאלונים כ"כ קשים. ההבדל בין 4 ל-5 הוא לא "קצת יתר קשה" אלא עולם אחר לגמרי. לגבי לימודי פסיכולוגיה, למיטב ידיעתי לא אמורה להיות בעיה להתקבל עם 3 יח"ל מתמטיקה ו-4 אנגלית.
שלום אני תלמיד כיתה ט' חמש יחידות אנגלית ואני יכול להגיד את הדבר הבא בבטחה, שרוב התלמידים בשכבה לומדים לחמש יחידות[אנגלית כמובן], תלמידי כיתתי שרבים מהם לומדים לשלוש יחידות מתמטיקה לומדים עימי לחמש אנגלית לכן, האמירה שבשביל לעשות חמש יחידות אנגלית יש צורך באינטליגנציה גבוהה או להיות דובר אנגלית – מוגזמת, אופן הטקסטים שנותנים לנו ואני לא מתכוון לרמת הטקסט אלא המבנה של השאלות והניסוח דומה לזו של בגרות כדי לחדד את הדברים יש להגיד – תלמידים מצטיינים באנגלית – דוברי אנגלית מארץ זרה או שהוריהם דיברו איתם בילדותם באנגלית לומדים בנפרד בהקבצה של אנגלית מצטיינים וגם בספרים שונים מההקבצה "הרגילה" של חמש יחידות, לאור הקשיים המתעוררים בדרך כלל לילדים אלה בעברית [שגיאות כתיב קושי עם השפה העברית וכדומה], אני לא אומר שתלמידי ארבע או שלוש יחידות אנגלית כן יכולים להצליח בחמש, הפריע לי האופן שבו את מציגה את הבגרות באנגלית בחמש יחידות ראיתי רק כלפני שבוע את בחינות הבגרות באנגלית אם היה נותנים לכיתתי את הבחינה האחרונהMODULE G עם תוספת זמן של כחמש עשר עד עשרים דקות, לא יותר משבעה תלמידים היו נכשלים ואני לא מגזים כלל, אחד התלמידים הטיפשים ביותר שיש לנו בכיתה כלומר 40 ו60 ברוב המקצועות הוציא מעל לשבעים וחמש במבחן האחרון.
כמו שמישהו כבר כתב פה אין לי סטטיסטיקות אני מדבר כתלמיד שיודע מה הולך בבית ספר שלו וגם באחרים, לבגרות באנגלית כיום אין צורך בחכמה גדולה אבל אודה בדבר אחד, צריך לפגוש את השפה כשאתה עוד צעיר בגיל של הבית ספר היסודי, ומעט מוקדם יותר להיפגש עם האותיות אין ספק ילד המסתמך אך ורק על לימודי האנגלית שלו בבית הספר אין לו עתיד גדול אבל כיום אין כמעט דבר כזה זהו זן נכחד שיעלם במהרה.
ארצה להוסיף שכתבה זו נכתבה כלפני שבע שנים, אין לי את המושג הקלוש ביותר איך בחינת הבגרות הייתה אז אך תגובתך האחרונה עדיין תומכת במה שכתבת על הקושי בבגרות באנגלית
אני לומד בבית הספר תיכון חדש בתל אביב זה איננו בית ספר פרטי ולא מיוחד כלל, והוא בכלל לא חדש.
מאור, יקירי. תיכון חדש בת"א הוא אחד התיכונים הטובים והאליטיסטיים ביותר בארץ. הווא לא מייצג את כלל בתי הספר, והאוכלוסיה שלו אינה מיצגת את כלל האוכלוסיה.
רואים את ההטיה שלך בכך שכתבת: "ילד שמסתמך אך ורק על לימודי האנגלית שלו בביה"ס אין לו עתיד גדול, אבל כיום אין כמעט דבר כזה, זהו זן נכחד שייעלם במהרה".
זה ממש לא ככה. רוב הילדים מסתמכים אך ורק על לימודי האנגלית בביה"ס. הרבה תלמידים שלי שמשלימים בגרות אחרי צבא מתחילים את קורס ההכנה במטרה לגשת ל-5 יחידולת, ובמהלך הקורס מבינים שזה קשה להם מידי ויורדים ל-4.
אני מקבלת את הערתך שייתכן שהצגתי את 5 יח"ל כמשהו יותר קיצוני ממה שהוא. לא רק דוברי אנגלית או מצטיינים יכולים לגשת לבגרות 5 יח"ל. אבל דרושה חשיפה רבה לשפה, שליטה טובה בה ואינטליגנציה גבוהה – בטוח מעל הממוצע – כדי לקבל ציון טוב ב-5 יח"ל.
שלום, אני תלמידה בכיתה י' ולומדת 5 יחידות אנגלית. עד לפני שלושה חודשים למדתי ב-4 יחידות והציונים שלי היו מהגבוהים בכיתה אז המורה המליצה לי לעלות ל-5. לא הייתי בטוחה אם זה רעיון כ"כ טוב אבל בכל זאת עליתי, אפשר לומר בעקבות הלחץ של הוריי. עכשיו, אני יושבת בקבוצה של 5 היחידות ולא מבינה מילה ממה שהמורה אומרת. למבחן האחרון למדתי המון זמן אבל קיבלתי רק 57 ואני רוצה לחזור חזרה ל-4 יחידות כיוון שאני חושבת שעדיף לי להיות עם 90 ב-4 יחידות מאשר 55 בחמש יחידות אך המורה אמרה להוריי שיש בונוסים באוניברסיטה על לימודים בחמש יחידות וההורים שלי שמעו שרק עם חמש יחידות אנגלית אפשר להתקבל ללימודים גבוהים באוניברסיטה. אני מאוד מבולבלת ולא יודעת מה לעשות מצד אחד אני רוצה לחזור לקבוצה של ארבע היחידות אך מצד שני הוריי לא ממש מעוניינים בכך. מה את מציעה?? תודה…
הי חן,
את צודקת לגמרי. עדיף לך מכל בחינה שהיא לקבל 90 בארבע יחידות ולא 55 ב-5 יחידות.
יש באוניברסיטה בונוס גם על 4 יחידות, ואפשר להתקבל ללימודים גבוהים בכל חוג עם 4 יחידות באנגלית.
את מוזמנת להפנות את ההורים שלך לפוסט הזה. לדעתי, אם הם יקראו אותו, הם ישתכנעו.
ואם הם רוצים לשאול אותי שאלות, הם מוזמנים: tammy.ninyo@gmail.com
היי, אני תלמידה בכיתה יא' שלומדת חמש יחידות מתמטיקה וחמש אנגלית. באנגלית אני דווקא מסתדרת דיי טוב וחושבת שאני כן יכולה להצליח. אבל במתמטיקה אני מאוד מתלבטת ולא יודעת אם כדאי להישאר בחמש או לרדת לארבע. לבינתיים רק התחלנו את השנה והחומר הרבה יותר קשה משנה שעברה, אבל לאחר כמה שיעורים התחלתי יותר להבין אותו, אבל החומר עדיין מאוד קשה.
אני לא יודעת אם כדאי להישאר בחמש יחידות מתמטיקה, שדורשות המון השקעה ולקבל בסופו של דבר ציון עובר (אני מקווה) או אפילו קצת יותר מעובר, או לרדת לארבע בתקווה שאולי שם אני יצליח יותר.
התייעצתי עם המורות למתמטיקה בבית הספר שלי, והם המליצו לי כן להישאר, אבל אני לא יודעת אם הן אומרות מכיוון שיש מעט ילדים בחמש יחידות.
מה מומלץ לי לעשות ? והם יש מבחן כלשהוא שיראה לי לכמה יחידות אני מתאימה ?
הי שלי,
מאחר שמתמטיקה היא לא תחום ההתמחות שלי, אני לא מכירה מבחן שיראה לכמה יחידות את מתאימה. אני חושבת שכדאי שתתיעצי עם מורה פרטית טובה שקיבלת עליה המלצות. לה אין אינטרס להשאיר אותך ב-5 יחידות כמו שאת חוששת שיש למורות בביה"ס שלך.
תסבירי למורה כבר כשאת קובעת איתה שיעור בטלפון שאת לא מעוניינת בשיעורים פרטיים אלא רק בפגישת אבחון רמה.
בהצלחה!